ע"י מרדכי שבט ב:
יום ראשון 16 מרץ 2008 19:16
(לעילוי נשמתם של תלמידי ישיבת מרכז הרב שנרצחו)
רבים מתחבטים איך לחגוג את חג הפורים. מעבר למצוות המעשיות שלו (מגילה,מתנות לאביונים, משלוח מנות, משתה, מחצית השקל) יש גם חובה "לעשות שמח." מצוות היום "להיות בשמחה."
איך אנחנו נותנים ביטוי לשמחה זו מבחינה מעשית? משתכרים? מתחפשים? צעדת עד-דלא-ידע? שוק פורים? מתנהגים ב"ונהפוך הוא" ומראים היתר להתנהגות שאינה מתאימה לכל השנה כולה (בלבוש לא צנוע, בעישון, בניבול פה)? איפה הגבול בין השמחה וההוללות? האם כמה "קטעים" או כמה צחוקים מבטאים את השמחה שהיא מחובת היום?
לרבי יהודה הנשיא (עורך המשנה, מזרע בית דוד, חי באמצע המאה השלישית לסה"נ בארץ ישראל) הייתה דרך מקורית ומעניינת לחגוג את הפורים.
"אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: רבי נטע נטיעה בפורים, ורחץ בקרונה של ציפורי בשבעה עשר בתמוז, וביקש לעקור תשעה באב ולא הודו לו." (מגילה ה.)
אין כאן המקום להאריך בהסברן של כל ההנהגות יוצאות הדופן שלו. נסתפק ונאמר שמרבית הראשונים סוברים שאין להבין את התנהגותו של רבי כפשוטה- שרצה לבטל לגמרי את האבלות של תשעה באב, אלא שרצה לצמצמה, בצורה זו או אחרת.
ובכל זאת יש...